בעשירי למרץ השנה קרס בנק סיליקון ואלי שנחשב לבנק המרכזי ועמוד התווך של תעשיית ההייטק. הסיבה שהובילה לקריסה "המפוארת" הזו שלא נראתה בארה"ב מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008, הייתה הסתערות המשיכות של לקוחות הבנק שחששו מאובדן כספם, ועל ידי הוצאת הכסף הביאו לנפילתו בתוך כמה ימים ספורים בלבד. בעוד שלקריסתו של סיליקון ואלי יש השלכות עצומות, וחברות רבות לרבות חברות הזנק (גם ישראליות!) לא יכולות כרגע למשוך את כספן מהבנק, הקריסה הזו גם הביאה למסקנות רבות, שהחשובה ואולי אף העיקרית ביניהן, זה שאמון הציבור הוא התשתית של בנק יציב. אז האם זה יכול לקרות גם אצלנו ובמיוחד בתקופה הנוכחית שבה אנשים ועסקים רבים חוששים מהשלכות הרפורמה על הכלכלה? בואו נרחיב.
האם הבנקים בישראל מוגנים מקריסה?
התשובה לכך היא לא מכיוון שאין בנק שהינו חסין לגמרי מקריסה. יחד עם זאת, כיוון שמדינת ישראל היא קטנה ויש בה מספר מצומצם של בנקים גדולים, בנק ישראל מקיים פיקוח הדוק על הבנקים והמוסדות הפיננסיים, ובודק בעקביות שהם מאוזנים. נשמע מרגיע לא כך? ובכן, רק בעיה אחת, בניגוד לארה"ב שבה קיים ביטוח על הפיקדונות (250 אלף דולר לכל חשבון מבוטח), בישראל לא קיים דבר כזה, ואם הבנקים בישראל יקרסו, קיימת ההנחה שאינה כתובה או מעוגנת בחוק ובעיקרה מבוססת על "אמון", שהממשלה תסייע לבנקים (תודו שאתם כבר פחות רגועים). כמו כן, למרות שהמערכת הפיננסית בישראל יציבה מאוד, יש הטוענים כי ליציבות הזו יש מחיר יקר במיוחד שהוא כמובן על חשבוננו. הכיצד? ובכן מעבר לכך ששירותי הבנקים כאן יקרים (כגון עמלות שירותי ניהול וכדומה), הבנקים בישראל גם נמנעים הרבה יותר מסיכונים בהשוואה לבנקים במדינות אחרות.
מה הביא למשיכת הכסף ההמונית בבנק סיליקון אלי בארה"ב?
ובכן, מכיוון שמשקיעים רבים יכלו לקנות אג"ח בריבית גבוהה יותר, אגרות החובה של בנק עמק הסיליקון ירדו בערכן, ובזמן שזה קרה, מרבית לקוחות הבנק שרבים מהם מגיעים מתעשיית ההייטק הטכנולוגיה נתקלו בבעיות פיננסיות והחלו למשוך את הכספים מהחשבונות שלהם.
כיצד קריסת הבנק בארה"ב עלולה להשפיע על ישראל?
לקריסה של בנק סיליקון ואלי בארה"ב יכולות להיות כמה השפעות פוטנציאליות על ישראל כאשר הראשונה היא האפשרות שתקטן הכמות של חברות הייטק ויזמים שעד כה העדיפו להוציא את הכספים מישראל אל בנקים בארה"ב, וזאת מכיוון כרגע המערכת הבנקאית בארה"ב נראית קצת פחות בטוחה. השפעה פוטנציאלית נוספת היא כי קריסת הבנק תגרום לפד לא להמשיך בהעלאת הריבית, או לפחות לבצע העלאה מתונה יותר, מה שיביא לכך שגם בנק ישראל יוכל לעצור העלאת הריבית בארץ, ועל ידי כך אנשים יחזרו לנטול הלוואות ומשכנתאות לרכישת דירה, ושוק הנדל"ן שחווה כרגע האטה יגביר בשנית את מספר עסקאות הנדל"ן. אממה חשוב לומר שבעוד שהריבית הגבוהה צמצמה ישירות את היקפי המשכנתאות, ובעקיפין האטה את שוק הנדל"ן, עם עליית הריבית, הבנקים אומנם לקחו מרווחי רווח גבוהים יותר מבעבר על ההלוואות( לא על הפיקדונות!) מה שהביא לרווחיות גדולה יותר לבנקים, ורווחיות גדולה בבנקים בישראל מחזקת את היציבות שלהם.
האם לרפורמה המשפטית יש השפעה על הבנקים בישראל?
ובכן, על פי כמה וכמה מהבנקים מובילים בישראל ובכירי הכלכלנים בישראל ובעולם, הרפורמה המשפטית מסכנת את דירוג האשראי של ישראל. מה הכוונה? ובכן, דירוג אשראי של מדינות דירוג האשראי של מדינה מבוסס בעיקר על היכולת יכולת לפרוע איגרות חוב, והדירוג נקבע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות כאשר הן בוחנות את ההיסטוריה הכלכלית של המדינה, ההתחייבויות, תחזיות צמיחה ורווחים, ואת ההתנהלות הכלכלית כמכלול.
אך מדוע הרפורמה עלולה להשפיע על הדירוג שלנו? מכיוון שמשקיעים חיצוניים מחפשים איתנות פיננסית, ובעיקר את הביטחון של אותה מדינה לשלם את חובותיה, והרפורמה שעלולה להחליש את המוסדות דמוקרטיים ואת מערכות המשפט, גורמת לחשש עצום שלא יהיה מי שיפקח על הממשלה או שימנע ממנה להעלות מיסים או לשנות את תנאי ההשקעות לאחר ההשקעה עצמה. אז כפי שציינו בהתחלה, למרות שהבנקים בישראל יציבים מאוד, יש הרבה משתנים שיכולים לשנות זאת או לפחות להשפיע, וחשוב לא להיות שאנן, כי גם הבנקים בישראל, עלי ידי התנהלות כלכלית בעייתית ולא אחראית, יכולים לקרוס.
