אז בעוד שבמדינות רבות בעולם גובה המס על רכישת רכבים נמדד על פי פליטת המזהמים שלהם, בישראל כמו בישראל, המדינה מעוניינת להמשיך להרוויח כסף (הרבה כסף!) וקצת פחות מתחשבת בפיתוחים הטכנולוגיים של הרכבים החדשים או לפחות בהגדרות שלהם. מה זה אומר? ובכן, על רכישת רכב חשמלי מוטל מס רכישה של 20% (כאשר ב-2022 הוא עמד על 10%), על רכב פלאד אין הייבריד מוטל מס רכישה של 40%, ועל רכב היברידי ורגיל מוטל מס רכישה בגובה 83%, אממה, אם רשות המיסים לא מכירה בפיתוח החדש ובסיווג של הרכב, אז היא ממשיכה לקחת מס על פי הסיווג שהיא מעניקה. לדוגמא, ב-2022 הגיע לארץ הדגם החדש של ניסאן קשקאי E POWER של פי היבואנית מסווג כרכב חשמלי אך רשות המיסים בישראל טענה שהוא בכלל רכב היברידי, מה שיצר עיכוב אדיר בשחרור הרכבים מהמכס והגעתם ללקוחות, אך חשוב מכך, החלטת רשות המיסים לסווג את הרכב כהיברידי הביאה לזינוק במחיר וכמובן להקטנת הרווח של היבואנית.
מדוע ההגדרות של רשות המיסים עלולות להוביל לבעיה גדולה יותר?
ובכן, למי מאיתנו שפחות בקטע של הגדרות, יכול להיות שדווקא הנושא של פיתוחים טכנולוגיים של הרכבים החדשים וההגדרות של רשות המיסים יגרמו לו להבין כמה משמעות יש להגדרה אחת קטנה. למעשה, להגדרות של רשות המיסים בישראל יש השפעה ישירה לא רק על המיקרו אלא גם על המקרו. מדוע? מכיוון שמעבר לכך שעלויות גבוהות עלולות למנוע מהמיקרו לרכוש רכבים חשמליים, ברמת המקרו, יש לכך השלכה עצומה על הסביבה שלנו. כפי שאתם וודאי יודעים רכבים הפועלים על בנזין פולטים גזים רעילים במיוחד שמזהמים את האוויר, שגורמים גם לנזק סביבתי חמור וגם לנזק בריאותי חמור, והיעד העולמי הוא להביא לכך שבעתיד אנשים ינהגו אך ורק על רכבים חשמליים או היברידיים. ולכן, כאשר רשות המיסים בישראל מקשה על רכישת רכבים אלו היא למעשה מורידה את הביקוש, שמה לתהליך "מקלות בגלגלים" וגורמת להרבה לנזק.
אז מי צודק, היבואנים או רשות המיסים?
לא נשקר לכם. אין פה באמת מצב של שחור ולבן. אם נקח למשל את קרוס אובר של סוזוקי, מבחינת יבואנית סוזוקי בישראל מדובר רכב היברידי לחלוטין, כאשר בפועל זה לא ממש מדויק. מדוע? מכיוון שדגם הרכב הקרוס אובר אומנם מצויד במערכת "מיילד הייבריד", אך היא למעשה מעניקה למנוע הבנזין של הסוזוקי סיוע קל בלבד ולא ממש מונעת את השימוש בבנזין. מעבר לכך, לא רק רשות המיסים בישראל הביעה התנגדות לסיווג של רכב זה כהיברידי אלא גם גופי צרכנות שונים.
מה בכל זאת בעייתי בגישה של רשות המיסים בישראל אל מול הפיתוחים הטכנולוגיים של הרכבים?
התשובה לכך היא פשוטה, הבעיה היא לא בהגדרה, אלא במספר ההגדרות. בימינו, רשות המיסים מסווגת את הרכבים לארבעה סוגים של מערכות הנעה: רגילה, היברידית, פלאג-אין הייבריד, וחשמלית. עד כאן זה נשמע הגיוני נכון? ובכן, הבעיה שבעתיד יהיו עוד ועוד פיתוחים טכנולוגיים לרכבים שלא ממש תואמים לאף אחת מההגדרות שציינו, ורשות המיסים חייבת להכיר בכך שיש צורך מהותי ביותר מארבעה הגדרות בלבד. לדוגמא, אם נקח למשל את הרכבים של WEY הסינית מסוג פלאג-אין הייבריד, נראה שאומנם יש להם מנוע בנזין, אך אפשר גם לאפשר לחבר אותם לשקע ולהפעילן על חשמל בלבד. כך או כך, דבר אחד ברור, בעתיד הבעיה בנושא זה רק תגדל, ואם היבואנים ורשות המיסים בישראל לא יגיעו לפשרה, ייתכן מאוד ויהיה צורך בהתערבות של ארגונים רגולטוריים בינלאומיים.
אז אתם מעוניינים לרכוש רכב? תבדקו לפני את "ההגדרות" שלו ברשות המיסים
אכן כן, גם רכישת רכב בישראל הצליחה להפוך לדבר מורכב ורווי בחילוקי דעות (איך אנחנו אוהבים!), ונכון, ייתכן וזה מעצבן, מציק, ולחלוטין פוגע לנו בכיס, אבל למי שאין זמן לחכות לשינויים בהגדרות הארכאיות של רשות המיסים, ומעוניין לרכוש רכב חדש בימינו, פשוט מומלץ להבין היטב, לא רק מהיבואנית, אלא גם (או בעיקר!) מרשות המיסים בישראל מהו הסיווג שלו ומהו מס הרכישה שחל עליו.
