מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה אחת המתקפות הקשות והטרגיות שידעה מדינת ישראל. בבוקר אחד, כל מה שהכרנו התנפץ לנו לרסיסים, ומאז המדינה נכנסה לשיגעון תוך שהיא מתמודדת עם הרס חסר תקדים, אובדן אנושי, ומאבק על השבת החטופים. אממה, בעוד שבתמימותנו הרבה האמנו שהעולם יבין את גודל האירוע ויגנה את המפלצתיות של ארגון הטרור חמאס, מהר מאוד גילינו שרבים בעולם הם לא ממש חובבי ישראל (בלשון המעטה!), וחמור מכך, שהם לא מעוניינים לשמוע את האמת אם היא לא משרתת את הנרטיב שלהם. ובכן, בעוד מאז אותה שבת, ישראל מצאה את עצמה מתמודדת עם חזית בעזה, חזית בצפון, ולאחרונה גם חזית מול איראן (שהיא למעשה ה"מנצח" של תזמורת האימה הזאת), קיימת עוד חזית אחת נוספת, שאומנם פחות מדברים עליה, אך היא לא פחות דרמתית, וזאת החזית מול מתקפות הסייבר שמאז אוקטובר גדלה משמעותית.
מתקפות סייבר נגד ישראל: מי עומד מאחוריהן?
ובכן, בעוד שישנן כמה וכמה קבוצות סייבר הפועלות נגד ישראל, רובן מגיעות מאיראן או קשורות למשטר של איראן בדרך אחת או אחרת, כאשר ראש השב"כ רונן בר אישר בכנס שבוע הסייבר כי הם אכן "מזהים את הזרוע האיראנית" במתקפות הסייבר השונות. אך מה המטרה שלהם? בראש ובראשונה, השחתת מידע ושיבוש פעילות של ארגונים חיוניים. אך לא רק, כיוון שהרבה מהמתקפות הללו גם נועדו להשפיע על התודעה הלאומית, לסלף עובדות, וכמובן להדליף מידע סודי, הן של אזרחי ישראל והן של גופים ביטחוניים. למעשה, מאז אוקטובר, הרבה חברות וארגונים בישראל נאלצו להתמודד עם מתקפות סייבר, וביניהם, המרכז האקדמי אונו, "גב מערכות", חוצה ישראל", ועוד, ואף קבוצה אחת הצליחה להגיע עד למשרדו של שר הביטחון גלנט.
אז מהו הנזק שמתקפות סייבר איראניות יכולות לגרום לישראל?
מתקפות סייבר איראניות על ישראל יכולות לגרום לנזקים כבדים במגוון רחב של תחומים, ולהשפיע עמוקות על הביטחון הלאומי, הכלכלה, והחברה הישראלית. חשוב להבין, בסופו של יום, לא מדובר בפושעי סייבר "רגילים" שפועלים מתוך בצע לכסף, אלא באיום איראני המתמקד ביעדים אסטרטגיים כגון תשתיות קריטיות, לרבות חשמל, מים, תחבורה ובריאות, ושפגיעה בהם יכולה לפגוע בפעילות היום יומית ולסכן חיי אדם.
בפועל, כמה מהתסריטים המדאיגים של מתקפות סייבר איראניות כוללים פגיעה במערכות הפיקוח ובקרה של תחנות כוח, שיכולה להוביל לקריסות ולהפסקות חשמל ארציות, פגיעה במערכות המים במטרה לגרום לזיהום מים ולהפסקת האספקה, שיכולה להביא למשבר בריאותי חמור, וכמובן מתקפה על בתי חולים ומערכות רפואיות אשר יכולה לסכן חולים ולהפריע לטיפולים חיוניים ומצילי חיים. כמו כן, מתקפת סייבר יכולה גם לפגוע בכלכלה ולהוביל להפסדי נתונים חיוניים, פגיעה בבנקאות ובשוק ההון, וליצירת חוסר יציבות כלכלית.
במילים אחרות? כל פלטפורמות תקשורת ומידע נחשבות ליעדים אטרקטיביים, שכן פגיעה בהן יכולה לפגוע בתפקוד הדמוקרטי ולהשפיע על דעת הקהל, ומעבר לנזקים הכלכליים המיידיים, רק ההתמודדות עצמה עם מתקפות סייבר מחייבת השקעה גדולה במשאבים להגנה ולתגובה מהירה.
האם ישראל ערוכה להילחם נגד מתקפות סייבר?
התשובה היא כן ואף היא אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום, עם מספר רב של חברות סטארט-אפ וחברות מוסדות שמתמחות בתחומים שונים של סייבר, ובפרט בפיתוח טכנולוגיות ופתרונות חדשים להגנה מפני איומי סייבר. עבור כך, ישראל הקימה את המנהל הלאומי לסייבר, שמתאם את כל פעילויות ההגנה הסייברית הלאומיות, והארגון הזה אחראי לנסח מדיניות בתחום הסייבר, להגנה על תשתיות חיוניות ולניהול תגובות לאירועי סייבר, כגון מתקפות סייבר איראניות.
בנוסך לכך, ישנה גם היחידה הצבאית 8200, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בתחום הסייבר והינה אחראית לאיסוף מודיעין אלקטרוני ולפענוח קודים, ואף יחידה מובחרת זו פיתחה יכולות סייבר מתקדמות ומספקת למדינה מודיעין והתרעות מוקדמות על איומים פוטנציאליים, ואף רבים מבוגרי היחידה עוברים לעבוד במגזר הפרטי לאחר סיום השירות הצבאי. לא פחות חשוב, במאמץ המתמשך לשמירה על יתרון טכנולוגי, ישראל פועלת גם לשילוב טכנולוגיות חדישות וחדשניות בתחום הסייבר, כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שמטרתן לזהות ולנתח איומים בזמן אמת.
שימוש בכלים אלו מאפשר לכוחות הביטחון ולחברות הטכנולוגיה להיות תמיד מוכנים להתמודד עם מגוון רחב של איומים סייברים, כולל התקפות מתוחכמות שמקורן במדינות עוינות. במילים אחרות? ישראל יצרה מסגרת חזקה להגנה מפני ולהתמודדות עם איומי סייבר, והינה ערוכה היטב להתמודד עם מתקפות סייבר איראניות, אשר מאז אוקטובר הפכו ממתקפה למלחמה המתחוללת 24/7.
