כבר כיום, כ-50,000 כלי רכב חשמליים נעים להם על כבישי ישראל, וזה לחלוטין מעיד על שינוי בתודעה הציבורית. נכון, עד הרגע שנראה את כולם נוהגים על רכבים חשמליים הדרך עוד ארוכה, אך אין ספק שכבר לא מדובר "בפריבילגיה" של עשירים בלבד ושיותר ויותר אנשים מחליפים את הרכב הממונע שלהם לרכב חשמלי. יישר כוח עם ישראל. ועדיין, כיוון שבישראל כמו בישראל תמיד נהוג לחכות "לבעיה" ידועה מראש, כדאי שכבר עכשיו נתחיל להבין שקיים צורך בעוד עמדות טעינה חשמליות לרכבים חשמליים. למעשה, בעוד שניתן למצוא עמדות טעינה בחניונים ובשטחים ציבוריים, בפועל, יש צורך בהקמת עמדות טעינה ברחובות ובפרט בבתים פרטיים ובנייני מגורים. אז מה הבעיה עם כך? ההתקנה של עמדות טעינה דורשות מקום (שאין לנו), תשתית חשמל (שתעלה כסף), ושיתוף פעולה של הציבור (אנחנו בצרות!).
אך ראשית, מדוע זה דבר טוב שיותר ויותר אנשים עוברים לרכב חשמלי?
אכן כן, לפני שאתם מתחילים לכעוס, לרגוז, להתלונן ולמחות על הקמתם של עמדות טעינה חשמליות ליד הבית שלכם, אנא הבינו שככל שיהיו פחות רכבים המונעים על ידי דלק, ככה כולנו (בדגש על כולנו!), נחייה בסביבה ירוקה יותר ובריאה יותר. בין אם אתם מודעים לכך ובין אם אתם לא, רכבים שפולטים פחמן לא רק מזהמים את הסביבה בגזים רעילים, הם גם פוגעים בבריאותנו ובבריאות ילדנו. רק כדי לסבר את אוזניכם, פליטת כלי רכב תורמת לרמות הסביבה של רעלים באוויר הידועים או חשודים כמסרטנים לבני אדם או לבעלי חיים, וחשיפה לרעלים באוויר עלולה לגרום גם להשפעות בריאותיות לא סרטניות, כגון נזק נוירולוגי, קרדיווסקולרי, דרכי הנשימה, הרבייה ו/או מערכת החיסון.
אז מהי הבעיה העיקרית בהתקנת עמדות טעינה חשמליות?
ובכן, למרות שיש כיום עמדות טעינה לרכבים חשמליים במקומות ייעודיים, זה לא באמת יכול לתת מענה מספק לבעלי רכבים חשמליים ובפרט כאשר יגדל השימוש בהם. למעשה, רכב חשמלי בלי עמדת טעינה מתחת לבית זה כמו לחיות עם מכשיר סלולרי ללא מטען ביתי (לא נשמע משהו, נכון?). לדוגמא, בעיר ברלין, ניתן למצוא עמדות טעינה חשמליות ממש מחוץ לבנייני המגורים שלהם, כך שאדם שחוזר מהעבודה בערב יכול להטעין את הרכב שלו בלילה ולקום בבוקר לרכב טעון ומוכן לנסיעה. אממה, אנחנו לא חיים בברלין, ולצערנו יש לנו הרבה פחות שטח לניצול, כאשר כבר כיום רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו בריבים על חניות, ולכן אם יתקינו עמדות טעינה חשמליות מחוץ לבתים, השטח הפנוי יקטן עוד יותר, דבר שוודאי לא יעבור חלק בגרון עבור בעלי הרכבים הפועלים על דלק.
אלו עוד דברים צריך לקחת בחשבון בפריסת עמדות טעינה חשמליות בישראל?
אם חשבתם שרק ריבים על מקום פנוי זאת הבעיה שעומדת בפני התקנה של עמדות טעינה חשמליות אז תחשבו שוב. בפועל, כדי להתקין את עמדות טעינה לרכבים חשמליים יש לקחת בחשבון את תשתית החשמל ולוודא שהרשת החשמלית באזור הפריסה אכן יכולה לתמוך בכמות הטעינה המשוערת. כמו כן, מאוד חשוב לתכנן היטב את המיקום שלהן מבחינת נגישות וסוג העמדה בהתאם לצרכים המשתמשים הפוטנציאליים (לדוגמה, יש עמדות טעינה ניידות, עמדות טעינה מהירה ועמדות טעינה רגילה!). בנוסף, בכל אזור שבו יתקינו עמדות טעינה חשמליות יש צורך בחברת תקשורת המספקת קליטה ושירות אינטרנט טובים וזאת כדי לאפשר למשתמשים לבצע פעולות טעינה ותשלום בצורה חלקה ומהירה. לא פחות חשוב, לאופרציה מסוג זה נדרשת תמיכה טכנולוגית סביב השעון, מה שאומר שיצטרכו להשקיע בהקמת צוות תמיכה טכני. במילים אחרות? כדי להקים עוד עמדות טעינה לרכבים חשמליים צריך להשקיע כסף, הרבה כסף.
לשינויים יש מחיר גבוה, גם כשהם לטובה
לסיכום, למרות שכרגע יש בישראל רק 50,00 רכבים חשמליים, מדובר על תופעה שרק תגדל ותתפשט, ואף חשוב לומר שהיעד הגלובלי זה להגיע בעתיד למצב שכולם ינהגו על רכבים חשמליים. ועדיין, למרות שזה נשמע נהדר בתיאוריה אי אפשר שלא להבין שככל שתגדל כמות השימוש ברכבים חשמליים, יידרשו לכך התאמות מהותיות, שכבר עכשיו ניתן לראות את הצורך בהן. אז נכון, למרות שאנחנו שוב למדים שאין מתנות חינם, דבר אחד בטוח, אם יש משהו אחד ששווה להשקיע בו כסף זה העתיד של כדור הארץ, לא כך?
