מדינת ישראל מעולם לא חוותה כזה משבר חברתי. הפילוג שנוצר בין שני הצדדים הפוליטיים הוא כל כך משמעותי שנדמה שהוא בלתי הפיך. אך עם כל הכבוד לפוליטיקה, הנזק הכי חמור שנוצר ממשבר זה הוא הפגיעה בכלכלה של ישראל. אז לפני שעוד הספקנו להתאושש מהרפורמה המשפטית שכרגע נמצאת בהשהיה (עם ה' כמובן), כבר עלה על השולחן חוק חדש שמסעיר את כולם ובצדק, ושמו בישראל "קרן הארנונה".
מדובר ביוזמה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ שנועדה לחייב את הרשויות המקומיות "העשירות" להקצות נתח מסוימים מהכנסות הארנונה של העיר במטרה לקדם בנייה מקומות ברשויות חלשות. נשמע כמו סיפור רובין הוד? אז רק בעיה אחת, הרשויות החזקות לא גונבות כסף, ותושבי הרשויות החזקות עובדים קשה כדי להרשות לעצמם מגורים בערים אלה שמציעות לתושביהן איכות חיים גבוהה יותר בעזרת דמי תשלומי הארנונה הגבוהים, ששוב יש לציין, נמצאים ברשותם בזכות ולא בחסד.
אז מהי קרן הארנונה ואיך היא קשורה לענף הנדל"ן?
קרן הארנונה למעשה אמורה לשרת את הערים החלשות על ידי כך שנתח נאה מכספי הארנונה (או למה שהם קוראים "עודפים") של הערים החזקות יעבור אליהם למטרת בנייה ופיתוח העיר. לכאורה, הכספים שיועברו אל הרשויות החלשות יסייעו בתמרוץ הגדלת היצע הדיור בערים שאינן יכולות להרשות לעצמן מימון של התשתיות הנדרשות לבניית ופיתוח מגורים, ועל ידי כך יצטמצמו הפערים הכלכליים והחברתיים בין הרשויות המקומיות בישראל.
כמו כן, סכום הכספים שיועבר ייקבע על פי גבוה ההכנסות מארנונה עסקית (לא ארנונה של מגורים!), וככל שלרשות יש הכנסות גבוהות יותר, כך ייקבע אחוז הסכום שיילקח מהן (מדובר ב-10%-49%). אז כיצד זה עלול להשפיע על ענף הנדל"ן? ובכן, בימינו, גובים כספים לפי ערך הנכס, ושיטת הגבייה שלמעשה תגבה כספים לפי שטח ולא לפי ערך, עלולה להביא לגביית תעריפים נמוכים על נכסים יקרים מה שכמובן יפגע בערך הנדל"ני של השטח. לעומת זאת, עלתה הטענה הנגדית (שדווקא תומכת בקרן!), שטוענת כי שיטת הארנונה הנוכחית כופה על ראשי הרשויות החלשות להיאבק על פיתוח נדלנ"י, במקום להתעסק בקידום התעסוקה, המסחר, הרווחה, הביטחון, והחינוך.
קרן הארנונה וההשפעה הכלכלית שלה לטווח ארוך
בואו נודה באמת, הרעיון של לקחת כסף מהעשירים כדי לחלק אותו לעניים נשמע כמו "צדק", אך המושג הזה של צדק חלוקתי ביחס למהלך הלאמת הארנונה הוא פשוט מוטעה. בפועל מה שקורה כאן זה שרוצים לקחת כסף מאוכלוסיות יצרניות ולתת אותו אוכלוסיות שאינן יצרניות, דבר שרק ימשיך לעודד את חוסר היצרניות שלהן, ובעיקר ישמר את מצבם האקונומי הנמוך.
חמור מכך? מכיוון שהפריפריה בישראל גדולה, העברת עודפי הארנונה מהרשויות החזקות בטווח הארוך תחליש גם אותן. בסופו של דבר הרשויות החזקות הן אינן בור ללא תחתית, והעומס הכלכלי שייבנה עליהן יחלחל גם לעומס כלכלי על תושביהן. לדוגמא קחו את עיריית תל אביב, כאשר עלה מיזם המטרו ביקשו מעיריית תל אביב שתשתתף בהוצאות, וזאת למרות שמסלולי הרכבת הקלה חוצה 24 רשויות מקומיות ומתפרסת לאורך 150 ק"מ. כיצד העירייה עשתה זאת? בעזרת העלאות ארנונה למגורים.
חשיבות הארנונה לרשויות החזקות ולנדל"ן המקומי
רשות עירונית חזקה היא רשות שמטפחת את העיר שלה בתחומים שונים. ברשויות החזקות, עודפי הארנונה מושקעים בטיפוח העיר ושירותיה, מה שלמעשה יוצר ביקוש גבוה ובאופן טבעי מושך אליה אוכלוסייה יצרנית שיכולה להרשות לעצמה את העלויות, שהן אגב גבוהות יותר משמעותית מהפריפריה, לרבות השכר דירה, שווי נכס, סכום מס הארנונה, וכן הלאה.
לכן, אם התקציב של ערים אלה יצומצם, יתחיל כדור שלג שיפגע בשאר התחומים והשירותים העירוניים. לחילופין, ייתכן ולא תהיה ברירה לרשויות לעלות את תעריף הארנונה, מה שיבריח תושבים שלא יוכלו לעמוד בתעריפים החדשים. במילים אחרות? שוק הנדל"ן יספוג פגיעה ישירה, שכבר עכשיו הוא נמצא במגמת האטה. אז האם מדובר כאן בצדק? תלוי באיזה צד של המטבע אתם נמצאים. דבר אחד בטוח, הלאמה של כספי השלטון המקומי היא פגיעה בעצמאותה, ואולי כדאי שממשלת ישראל קודם תעשה בדק בית עם אופן תקצוב כספי האוצר לפני שהיא דורשת מתושבים אמידים לממן את העניים.
