בסוף חודש מרץ האחרון רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה מכרז לשיווק של 260 מגרשים בשבעה מתחמי בנייה הצמודים לקרקע במיתר-כרמית. המכרז המדובר מציע מגרשים במסגרת תוכנית מחיר מטרה תחת הקטגוריה "בנייה רוויה" וייעודו המקורי הוא להוזיל את מחירי הדירות, ובעיקר לאפשר לאזרחים שאין בבעלותם דירה דיור במחיר מאפשר דרך סבסוד.
נשמע טוב? אז הנה הבעיה: בעוד שתוכנית מחיר מטרה נועדה למימוש במתחמי בנייה צמודת קרקע אך ורק ביישובים שמדורגים נמוך במדד הסוציו אוקונומי של הלמ"ס או לחילופין ביישובים שבהם ערך הקרקעות הוא פחות מ-20 אלף ₪ למ"ר, כרמית הוא דווקא יישוב ווילות יוקרתי מאוד הממוקם בתחומי המועצה המקומית מיתר. כלומר? מדובר ביישוב אמיד עם דירוג סוציו אוקונומי גבוה במיוחד (9 מתוך 10), מה שאומר שמדינת ישראל שוב מחלקת מתנות למי שלא צריך אותן.
קצת רקע על מיתר-כרמית ואוכלוסייתה
מיתר-כרמית הוא ישוב שנוסד ב-1987 והינו הממוקם בצפון הנגב בסמיכות לצומת-שוקת על תוואי כביש חוצה ישראל. היישוב היוקרתי הזה מתחלק לשלוש ישויות כאשר אין ביניהן קשר וכשני שליש משטחי היישוב הם בכלל שטחים פתוחים של שדות ויערות קק"ל. בעוד שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביישוב מיתר מתגוררים 10,943 תושבים (והוא הינו מדורג במקום ה-167 בדירוג רשויות מקומיות בישראל), תוכנית המתאר שלו צופה גידול אוכלוסין שעוד יגיע בעתיד ל־27 אלף תושבים. כמו כן, האוכלוסייה של מיתר-כרמית מורכבת מהרבה אנשי רפואה ואנשי הייטק ובעיקר מאנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.
אז מהי בכלל תוכנית "מחיר מטרה" ומדוע היא אינה מתאימה לישוב מיתר-כרמית?
ראשית, תוכנית מחיר מטרה היא תוכנית של משרד השיכון ורמ"י אשר הוקמה במטרה להוזיל את מחירי הדירות או סבסודן. מחירי הדירות בתוכנית זו נדרשים להיות נמוכים ב-20% ממחירי השוק של אותו איזור והם נקבעים על פי פרמטרים שנקבעו מראש הכוללים את העלויות הכרוכות בהקמת הפרויקט ותנאי המכרז.
אז היכן הבעיה? נוצרה דיכוטומיה. מצד אחד בינואר 2022 הכריז שר הבינוי והשיכון דאז זאב אלקין שהוא מרחיב את תוכנית מחיר מטרה גם לבנייה צמודת קרקע כדי לשלב אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי גבוה לפריפריה, ומצד שני כדי לאפשר לתושבי הפריפריה אפשרות להמשיך ולגור באזור. אז מה הבעיה? בעקבות שיטת החישוב הלקויה של רמ״י (שמאפשר למגרש להיכנס לקטגוריה של מחיר מטרה) יוצא ששווי המ"ר באזור מיתר-כרמית הוא נמוך ונוצר מצב שמשווקים מגרשים יקרים לאנשים אמידים באזור שאינו תואם בשום צורה את הקריטריונים של "מחיר מטרה".
מה ההשלכות של תוכנית מטרה ביישוב מיתר-כרמית?
אם לרגע נשים בצד את העובדה שתוכנית מטרה ביישוב מיתר-כרמית לגמרי פספסה את המטרה (וסליחה על משחק המילים!), אנחנו למעשה עדים לתוצאה הפוכה לגמרי מהייעוד המקורי של התוכנית. בסופו של יום תוכנית מטרה נועדה לעזור לחסרי הדיור בישראל אשר אין באמצעותם לרכוש דירה. בפועל, יישום התוכנית של בנייה צמודת קרקע ביישוב מיתר כרמית הביאה לשיווק מיותר של אזור המושך אליו הגירה אורגנית רבה, ויותר מכך, "סיוע" לאלו שממש לא זקוקים לכך.
חשוב להבין, בעוד שתוכנית מטרה היא מאוד חשובה באזורים כמו שדרות או אופקים, שתושבי המקום לא רק זקוקים לתוכנית אלא אף תלויים בה (ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות!), ביישוב מיתר-כרמית פשוט נוצר לו מצב שקבלנים נהנים מהטבות "ומכסף מתנה". לא פחות חשוב, ההשלכות של תוכנית מטרה ביישוב מיתר-כרמית יכולות להתבטא באופן חמור יותר בעתיד. מדוע? מכיוון שגם למשבר שקיים כרגע בעם ישראל יש קשר לצורת יישוב האוכלוסין שאינה נעשה בחוכמה בעבר וללא שום תכנון כלכלי וחברתי לטווח ארוך.
במילים אחרות? אי אפשר לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים מבלי שזה יגיע מתישהו לנקודת רתיחה, ויישום תוכנית מטרה ביישוב מיתר-כרמית רק תמשיך להגדיל את הפערים שכבר עכשיו ניתן לראות כיצד היא אוכלת מבפנים את החברה הישראלית. לסיכום? שוב אנחנו רואים כיצד כאשר נותנים לגוף אחד יותר מידי כוח, ובמקרה הזה לרמ"י , נעשות טעויות גדולות שיעלו לכולנו יום אחד ביוקר, והשאלה היא לא "האם" אלא "מתי"..
