עם השקעות גלובליות וטייטל יוקרתי של "אומת הסטארט אפ" אף אחד לא דמיין שגם בתחום הזה יכול להתפתח לו משבר. ועדיין, אם נבחן את הנתונים מקרוב, נגלה שבניגוד לרבעון הראשון אשתקד, שבו הושקעו בהייטק הישראלי כ-5.8 מיליארד דולר, ברבעון הראשון השנה הושקעו "רק" 1.7 מיליארד דולר, הנתון הנמוך ביותר מאז 2019. בפועל? כבר ברבעונים האחרונים של 2022 היה אפשר לראות את ניצניו של המשבר, אך חטא היוהרה מנע מאיתנו להבין שלא מדובר באזעקת שווא, ושאכן צומחת אל מול ענינו "בעיה". אז מה עושים עכשיו, מה הוביל לכך, והאם מדובר בבעיה זמנית או שאנחנו במרחק פסע ממדרון חלקלק?
אז מתי למעשה החלה הירידה בהשקעות בהייטק הישראלי?
ראשית, נתחיל ונאמר שלמרות ש-1.7 מיליארד דולר הוא עדיין סכום מכובד, הבעייתיות של נתון זה נובעת מהעובדה שבפועל מתוכו הושקעו כ-660 מיליון דולר בשלושת חברות היוניקורון- ויה, וויז, ואיטורו, וכמיליארד דולר בלבד בכ-110 חברות הייטק אחרות, שהוא לא רק הסכום הנמוך ביותר שגויס לחברות הייטק בישראל מאז 2014, הוא גם הביא לפגיעה קשה בחברות ההייטק הצעירות ברבעון האחרון. מעבר לכך, על פי הנתונים שהציגו שני מכוני המחקר סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNPI), ו-IVC בשיתוף עם לאומיטק, משנת 2021 ועד עכשיו ניתן לראות מגמת ירידה אדירה, כאשר גם ברבעונים הקרובים צפויים נתונים נמוכים משמעותית. לכן, שאלת המיליון דולר, או במקרה שלנו שאלת המאה מיליארד דולר, מה הביא להידרדרות מתמשכת זאת? בואו נמשיך.
אז מה יצר וממשיך ליצור (ולהעצים!) את המשבר בתעשיית ההייטק הישראלי?
על פי הדו"ח של SNPI, קיימות כמה סיבות לירידה במספר ההשקעות, כאשר הסיבה הראשונה שהחלה את "כדור השלג" נוצרה בעקבות המיתון העולמי (שנוצר כמובן בעקבות מגפת הקורונה). יחד עם זאת, סיבה נוספת ובעייתית במיוחד היא שקרנות רבות החלו להאט משמעותית את ביצוע ההשקעות שלהן מתוך חשש שלא יצליחו לגייס כספים נוספים בעתיד, שאגב, הינו חשש מוצדק, כיוון שאכן גופים מוסדיים רבים עצרו את ההשקעות שלהן בקרנות, ובפרט בקרנות חדשות שאין להן עדיין רקורד השקעות מוכח ומצליח. למעשה, בעת הזאת, קרנות רבות מעדיפות להשקיע אך ורק בחברות הייטק נבחרות, או בחברות שהן כבר השקיעו בהן וזקוקות להשקעות המשך.
חשוב לציין, הירידה בהשקעות של הקרנות הזרות בחברות הייטק ישראליות היא בעיה חמורה, ואף חמורה מאוד. מדוע? מכיוון שבעוד שעד 2022, קרנות הון זרות היו המשקיעות המרכזיות והמשפיעות ביותר במימון חברות פורטפוליו ישראליות (כאלה שכבר גייסו בעבר השקעות בשווי גבוה), ברבעון הראשון של 2023 היה כבר ניתן לזהות שההעדפה שלהן כרגע היא להשקיע בחברות הייטק שמחפשות השקעות ראשונות. הסיבה השלישית שבהחלט חובה לקחת בחשבון, היא חוסר היציבות הפוליטית בישראל, ובפרט המהפכה המשפטית. כפי שוודאי אתם יודעים בשלושה חודשים האחרונים מדינת ישראל נכנסה לפלונטר כאוטי, ולפלונטר זה יש השפעה ישירה על רצון המשקיעים הזרים להשקיע בתעשיית ההייטק הישראלי. כלומר? משקיעים אוהבים יציבות ובעיקר מדינות דמוקרטיות יציבות, וכיוון שכרגע לא באמת ברור מה הולך כאן, משקיעים זרים רבים מעדיפים להמתין ולראות לאן הרוח נושבת בישראל. לא פחות חשוב, גם קריסת בנקי ההשקעות של SVB וקרדיט סוויס לא ממש תרמו לביטחון של המשקיעים, ולכן כולם ממתינים שהשטח יתייצב.
אז האם ההייטק הישראלי צפוי לצאת מהמשבר ולחזור לגדולתו?
בעוד שבהחלט יש מקום לאופטימיות צריך לזכור שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. אך כיצד זה יתבטא בתעשיית ההייטק הישראלי? ובכן, כיוון שעדיין צפויה ירידה ברבעונים הבאים, יש לקחת בחשבון שסטארט־אפים חדשים עלולים לקרוס ולהימחק, סטארט-אפים קיימים יצטרכו לפטר כוח אדם, ושייתכן מאוד שחברות הייטק ישראליות יחליטו לקחת את העסקים שלהם לחו"ל מה שעלול לפגוע בכלכלה הישראלית ובכלל המשק. כמו כן, כיוון שגם שמספר האקזיטים הישראלים הצטמצם משמעותית, קרנות ומשקיעים רבים לא יראו את כספי ההשקעה שלהם בקרוב, וכפי שכבר ציינו, כשהם לא מרוויחים, אנחנו מפסידים.
ובכל זאת! במדינת ישראל קיימים כמה וכמה מהמוחות הטובים בעולם, ואין ספק שלתעשיית ההייטק הישראלי יש מספיק "קבלות" להציג, כדי שלמרות הקשיים והמהמורות, המשקיעים הזרים עוד יחזרו, וההייטק הישראלי יחזור פעילות מלאה גם כן. אז האם מדובר במכה בכנף או בהתרסקות? בואו נגיד "שהמטוס" נחת ונמצא כרגע תחת בדיקות ,שיפוצים, וביקורת יסודית. ובמילים אחרות? הוא עוד יחזור לשמיים וימשיך להדהים את כולם. ולתפארת מדינת ישראל.
