ענף הסיעוד וענף הבנייה נשען ברובו על כוח עבודה זר, וכשיש מחסור בעובדים זרים, לא רק הענף נפגע, אלא גם אנחנו. ובכן, כיוון שבישראל קיים צורך לעובדים נוספים בענפים הללו, ורבים נתקלו בקשיים להביא לארץ עובד עובד/ת זר/ה מהפיליפינים לסיעוד, ממשלת ישראל חתמה על הסכם עם ממשלת הודו להבאת 10 אלף עובדים ועובדות לארץ.
מדוע בענף הבנייה והסיעוד בישראל קיים צורך בעובדים זרים?
יש לכך מספר סיבות. ראשית, כיוון שבענף הבנייה יש מחסור עצום בכוח עבודה מיומן. עובדי הבנייה מתמודדים עם תנאים פיזיים קשים ומאוד קשה למצוא בארץ עובדים שיכולים או רוצים לעבוד בעבודה זו. לעומת זאת, כמדובר בענף הסיעוד, מדובר בעבודה שלא פעם דורשת ליווי גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, ויש צורך בעובדים מיומנים ומנוסים בתחום, שגם דוברים שפות זרות, וגם יכולים לגור עם האדם הסיעודי או בסביבתו. למרות שעד כה כוח העבודה הסיעודי לרוב הגיע מהפיליפינים, עדיין היה מחסור משמעותי בתחום הסיעוד הגובר בישראל.
כיצד ייערכו הגיוסים לעובדים זרים?
רשות האוכלוסין וההגירה היא הגוף שאחראי לגיוסים והם כבר החלו להתכונן לגיוס של העובדים והעובדות מהודו. מעבר לכך שהדרישות שלהם כוללות ניסיון ואנגלית רהוטה, הם גם בוחנים את איכות העבודה לרבות הידע והניסיון בענף הבנייה בדובאי, כיוון ששם מרבית כוח העבודה מגיע מהודו גם כן.
מתי צפויים להגיע לכאן העובדים החדשים מהודו?
על פי ההסכם בין המדינות, בשלב הראשון יגיעו תוך שנה רק מחצית מהכמות, כלומר 5000 איש, כאשר 2500 עובדים יופנו לענף הבנייה, ו-2500 עובדים לענף הסיעוד. כמו כן, כדי לקדם הסכם בליטראלי בין הודו לישראל (הסכם ניהול דו צדדי ליחסים פוליטיים, כלכליים או תרבותיים), בחודש מרס נערך ביקור של משלחת ישראל בראשות רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית ובליווי שגרירות ישראל בניו דלהי במטרה לגבש מתווה גיוס, וכדי לבקר במרכזי ההכשרה של כוח העבודה הייעודי בהודו. בהווה, אנו כבר בשלבים האחרונים של אישור ההסכמים על ידי הממשלות, ולאחר אישורם, יתאפשר להתחיל בעיגון מנגנונים באופן חוקי, מפוקח, ואתי, לגיוס כוח העבודה ההודי.
