עם חופשי בארצנו? בהחלט נדמה שלאחרונה לכל אחד יש הגדרה שונה למשמעות של הדבר והכאוס חוגג. אממה, בעוד שרובנו מדברים על הרפורמה המשפטית, רשות המיסים ניסתה גם היא לבחון את הגבולות (שלנו!), והגישה הצעת חוק העוסקת בקבלת מידע על חשבונות של לקוחות מהגופים הפיננסיים השונים בישראל במטרה להיאבק בעבירות מס. ועדיין, למרות שמאחורי החוק מסתתרת כוונה טובה, שאתם וודאי יודעים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, ובמקרה זה, מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות של אזרחי ישראל.
אז מהי הצעת החוק של רשות המיסים?
נתחיל ונאמר שמדובר בשני חוקים שמטרתם העיקרית היא לבלום את תופעת עבירות המס שמתחוללת בישראל. החוק הראשון מטרתו לאפשר לרשות המיסים לבצע מעקב אחר חשבונות הבנק של אזרחי ישראל ושל בתי עסק, גם כאשר אין מידע או חשד לעבירות מס. על פי חוק זה, רשות המיסים תוכל לבצע מעקב אחר כל פעולה שמוגדרת עבורם "חשודה" או "חריגה" בחשבון הבנק. רשות המיסים הסבירה כי המעקב (כן, מעקב!), יתבצע אחר חשבונות פרטיים רק כאשר תתבצע פעולה "חריגה" כגון סכומי כסף חשודים שהופקדו או נמשכו מחשבון הבנק, ואחר בתי עסק אחת לחצי שנה. אז מה הם מסבירים? ובכן, לדבריהם, חוק זה דרוש למאבק בהון השחור ובהעלמות מס בישראל, וכי הוא יקטין את תופעת העלמות המס והשתמטות מתשלום ויכניס לקופת המדינה כמיליארדי שקלים בשנה. לעומת זאת, החוק השני יקבע כי על כל עסקה בין בתי עסק וחברות בישראל העולה על 5000 ש"ח יידרש אישור מרשות המיסים לביצוע העסקה.
אז מה בעצם הבעייתיות בחוקים אלו?
התשובה היא אתיקה. חוקים אלו למעשה פוגעים באופן חמור בפרטיות של אזרחי ישראל, ופרטיות היא ערך עליון וחשוב במדינה דמוקרטית. החדשות הטובות? למרות שהחוק היה עשוי לזכות ברוב שכן בראש הוועדה שבה עמד ח"כ שמחה רוטמן, איש מפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ, שבאופן לא מפתיע תומך בחוק, הייעוץ המשפטי הורה להוריד חוק זה מחוק ההסדרים שכן מדובר בחוק שעל פיהם יפגע בשמירה על הפרטיות של אזרחי ישראל. כמו כן, ראוי לציין שזוהי לא הפעם הראשונה שרשות המיסים מגישה הצעת חוק העוסקת בהעברת מידע על חשבונות עסקיים ופרטיים מחשבונות בנק ואפליקציות תשלום במטרה להיאבק בעבירות מס, וכי כבר נעשו כמה ניסיונות קודמים לאורך השנים לחוקק חוק בנוסח דומה. אממה, הממשלות קודמות מנעו זאת בנימוק שמדובר בפגיעה חמורה בפרטיות ובסודיות פיננסית, ואף כי חוק זה מאפשר לחשוף את חשבונות אזרחי המדינה לרשויות המדינה בקלות רבה מידי.
כיצד רשות המיסים רוצה ליישם את החוק הראשון?
ובכן, לפי הצעת החוק, הבנקים, בתי ההשקעות, וחברות כרטיסי האשראי יידרשו להעביר לרשות המיסים את כל המידע אשר נמצא ברשותם על התנועות בחשבונות הבנק של הלקוחות השונים ובתי העסק. לדוגמא, כיוון שלבתי עסק תיערך בדיקה כל חצי שנה, רשות המיסים תוכל לראות אם נכנס סכום כסף מופרך אל חשבון העסק ולתחקר את הנושא וזאת במטרה למנוע את תופעת החשבוניות הפיקטיביות שהיא אכן תופעה שכיחה בעבירות מס. לעומת זאת, כשמדובר באזרחים פרטיים, רשות המיסים תוכל לבצע מעקב קבוע וכי כל פעולה "חריגה" תאפשר להם פתוח בחקירה. יש לציין כי ליישום החוק דנו בהקמת וועדה חדשה בראשות נציגי היועץ המשפטי לממשלה, בה ייקבעו מגבלות על העברת המידע, וכי יידרש אישור בטרם העברת המידע לרשות המיסים. יחד עם זאת, לא באמת מדובר ב"חומת מגן" יעילה, מכיוון שבמידה ויתגלה והופקדו מאות אלפי שקלים בחשבונו של אזרח המשתכר שכר ממוצע, לא תהייה סיבה מוצדקת למניעת העברת המידע.
אך מה הקשר בין החוק השני לעבירות מס?
כפי שציינו, בישראל קיימת תופעה רחבה שרק ממשיכה להתפשט לה הנקראת "חשבוניות פיקטיביות". מדובר בחשבוניות לא חוקיות (שהונפקו לא כדין!) והן גורמות לנזק חמור לקופת המדינה הנאמד במיליארדי שקלים בשנה. אך מהן בכלל חשבוניות פיקטיביות? מדובר בחשבוניות שהונפקו מבלי שניתן בעבורן שירות מלא או חלקי ושאינה תואמת את פרטי העסקה האמיתית שבוצעה. למעשה מדובר בדיווח שיקרי ושמפיץ החשבונית לא שילם את מיסיו לפי דרישת החוק.
אז איך החוק השני יכול למנוע זאת? ובכן, חוק זה יאפשר בקרה על הנפקת חשבוניות מס לבתי עסק כאשר במהלך עסקה העולה על 5000 ש"ח (ללא תוספת המס!) החשבונית לא תאושר. אז מי צודק? זאת כנראה שאלת הכסף הגדול. בסופו של יום המטרה היא להיאבק באנשים שעוברים על החוק כך שהחוקים הללו לא באמת יפגעו באזרחים שומרי חוק. יחד עם זאת, לא מכבים אש באש, ובמדינה מפותחת חשוב לשמור על פרטיות האזרח. במילים אחרות? זה לגיטימי ומוצדק להיאבק בתופעה של עבירות מס, אך צריך למצוא דרך מוסרית לעשות זאת ובעיקר שלא תהייה על חשבום הפרטיות שלנו.
